ילדים רבים מראים התנהגות חוזרת (הרגל) בילדות: מציצת בוהן, נענוע חוזר של הגוף, חבטות ראש, כסיסת ציפורניים או העור סביב הציפורן, סיבוב שערות, אוננות.
הסיבה להרגל לא ידועה. האופי החוזר של התופעה מביא למחשבה שמדובר בתהליך שמרגיע את המוח. גם מבוגרים נוהגים לבצע פעולות שונות במצבי לחץ: מציצת קצה העיפרון או קצות האצבעות, משיכת תנוך האוזניים, משיכת שיער. ההרגל אם כן חשוב לילד ולכן קרוב לוודאי לא מעורר דאגה.
חלק מההרגלים שמרגיעים את הילד - כמו מציצת בוהן ונענוע גוף - מתחילים בינקות ונעלמים בהדרגה אחרי מספר שנים. רוב הילדים יגבילו את מציצת האצבע לבית בלבד, לפני השינה, כאשר הם צופים בטלוויזיה או כאשר הם 'מצוברחים'. לעיתים יתלווה לכך הרגל מרגיע נוסף כמו חיבוק שמיכה אהובה.
כאשר הילד מתבגר, לרוב בגיל 6-8, הוא מפתח יכולת שליטה והבנה עצמית, ומציצת האצבע חולפת.
תופעה תקינה דומה רואים בילדים בני 2-4 שנים, המנדנדים את הגוף במיטה לפני השינה:
- לעיתים יביאו ברכיים לחזה וינועו בחוזקה - מה שמניע המיטה ומכה בקירות עד שהילד נרדם.
- ילדים אחרים מניעים הראש קדימה ואחורה ולעיתים חובטים הראש בקיר. תנועות אלו דרושות לילד כדי להרגיע המוח במעבר מעירנות לשינה. קסיסת ציפורניים, סיבוב שיער וקולות ניקוי אף - הם הרגלים שכיחים המתחילים בגיל 3-6 ויימשכו מספר שנים, וגם הם אמצאים להפגת מתח.
תדירות ועוצמת ההרגלים משתנה מזמן לזמן ללא הסבר ברור וגלוי. רובם כאמור יחלפו עם השנים.
מאחר ורוב ההרגלים תקינים ותורמים לילד, התעלמו מהם. רובם ייעלמו עם הזמן. אם תפנו תשומת לב הילד אליהם, בהבעת גישה שלילית או עונש, המתח שההרגל אמור להפיג ייגבר, וההרגל יחריף. ענישה אינה דרך יעילה להקלת ההרגל. ההתעלמות לא קלה, אך היא תביא לשיפור מהיר יותר.
אם תשימו לב שילדכם הפסיק ההרגל למשך תקופה ממושכת, מומלץ להביע בפניו שמחה ובתגמול קטן. חיזוק חיובי הוא הצורה היעילה להשגת שינוי התנהגותי. לעיתים מתנות קטנות כמו חפיסת צבעים או מדבקות יעזרו. ברוב המקרים ע"י התנהגות נכונה שלכם, ההרגלים ייעלמו ולכן אין מקום לדאגה.
ראו גם: השינה וילדכם
